ד"ר שלי שטרנברג מומחית לאבחון בעיות דמנציה וזיכרון מסבירה על השוטטות בקרב חולי אלצהיימר וכיצד ניתן להתמודד עם הבעיה

"נעדרת- קשישה בת 84 הלוקה במחלת אלצהיימר". לשמוע דברים אלו לבי נופל בקרבי, כאשר אני רואה בעיני רוחי קשישה משוטטת, שהלכה לאיבוד ותוך כך סיכנה את עצמה.

נשאלת השאלה מה גורם לאנשים הלוקים בדמנציה לשוטט, ומה ניתן לעשות כדי למנוע זאת?

שוטטות הינה תופעה שכיחה בקרב חולי דמנציה כאשר 15% מתוכם סובלים ממנה בשלבים המוקדמים ובשלבי הביניים של מחלת הדמנציה. (1) הפרעה התנהגותית זו מהווה סיבה חשובה לאשפוז,לפגיעות גופניות, להשמה בבתי אבות ואפילו למוות אצל חולים אלו. היא נחשבת לאחת הבעיות ההתנהגותיות שהמטפלים הכי פחות יכולים לשלוט בה. פחות מ-4% מתוך חולי דמנציה ההולכים לאיבוד עקב שוטטות מסוגלים לחזור לביתם בכוחות עצמם. (2) זאת מכיוון שלחולי אלצהיימר קשה לקבוע האם הם או החפצים סביבם נעים בסביבתם. בעיה זו של, "OPTIC FLOW" האופייני למחלה יכולה להוביל להיעדר התמצאות, לשוטטות ולהליכה לאיבוד.

לשוטטות בקרב חולי דמנציה גורמים רבים. לעיתים מדובר בסך הכל בצורך לגירוי חברתי או בפעילות. במקרים אחרים, החולה עשוי לחפש אחר דבר מה מעברו כמו למשל ביתו הישן, מכר ותיק או מקום עבודה בו היה מועסק. שוטטות בלילה עשויה להיגרם מבלבול או היפוך יום ולילה. לבסוף הסובל מדמנציה עלול לרצות לעזוב את הסביבה בה הוא לא מרגיש בטוח או מוגן בעקבות המחלה.

התערבויות רבות פותחו במטרה לטפל ולמנוע את בעיית השוטטות.חשוב לציין כי במידה שהשוטטות מלווה באי שקט או הזיות, ניתן להשתמש בתרופות הרגעה, כשהדבר מחייב פיקוח רפואי.

התערבויות שאינן תרופתיות, למרות שאינן נתמכות על ידי מחקרים מדעיים קפדניים, נמצאות בשימוש תדיר על ידי מטפלים רבים ומשפחות. בהן פעילות גופנית והסחת דעת העשויים להיות לעזר,הסוואת הדלת או הנחת מראה לפתח הדלת היכולים למנוע יציאה דרך הדלת.

ניתן להשתמש בסביבות רב-תחושתיות ובמוסיקה על מנת להרגיע את הצורך בשוטטות. דרכי שיטוט בטוחות ומאובטחות או הליכה עם מלווה עשויים להוות פיתרון שימושי לשוטטויות חוזרות ונשנות.

החלפת מנעולים בדלת ויידוע השכנים ותחנת המשטרה המקומית על מצבו של החולה יכולים למנוע מקרים של שוטטות. יש להימנע מאמצעי ריסון , שיש בהם כדי להגביל את חופש התנועה של החולים, כיוון שהם עשויים להגביר חרדה ותאונות.

ניתן להשתמש בתגים אלקטרוניים חדשניים ומכשירי איתור, אך הללו מעלים סוגיות אתיות באשר לחופש הפרט.

תוכניות לבילוי בשעות הפנאי כמו אלו המוצעות במלב"ב, מספקות גירוי חברתי בסביבה מאובטחת ובטוחה עם צוות שאומן במיוחד להתמודד עם הבעיות ההתנהגותיות של חולי הדמנציה כמו למשל חרדה ושיטוט.

לסיכום שוטטות היא בעיה התנהגותית שכיחה ומסוכנת בקרב חולי דמנציה לסוגיה ואלצהיימר שניתן למנוע אותה בעזרת שימוש בתרופות והתערבויות שאינן תרופתיות, זאת בנוסף למודעות גבוהה של המשפחה והמטפל למצב.

ד"ר שלי שטרנברג, מנהלת מרפאת מומחים לאבחון בעיות קוגניציה וזיכרון במרכז הרפואי "שערי צדק, בירושלים, יועצת בכירה לתוכנית המשך טיפול של עמותת מלב"ב

גריאטרית מחוזית ומנהלת יחידות לטיפולי בית במחוז ירושלים והשפלה וחוקרת במכון לחקר בריאות הציבור המסונף לאוניברסיטת תל אביב ב"מכבי שירותי בריאות"

[1] Robinson L, Hutchings D, Corner L et al. A systematic literature review of the effectiveness of non-pharmacological interventions to prevent wandering in dementia and evaluation of the ethical implications and acceptability of their use. Executive summary. Heath technology Assessment 2006;10(26).

[1] Silverstein NM, Flahery G, Salmons Tobin T et al. Dementia and Wandering Behavior. Springer Publishing Company 2006.