כל התעללות, בילדים ובקשישים, היא בעיה מסובכת, ולעתים קרובות, בעיה שנשמרת מתחת לפני השטח. לרבים בקהילה יש תפיסה מוטעית; כששומעים על התעללות בתשושי נפש, במיוחד בקשישים, מייחסים את העובדה לנעשה במוסדות או לקשישים מוזנחים, החיים בגפם. אך הבעיה היא לא רק קשישים החיים במוסדות או בפריפריה של החברה, האמת היא שהתעללות בתשושי נפש, כגון חולי אלצהיימר, קיימת ממש בסביבתנו. רוב ההתעללות מתקיימת בביתם של הקשישים ואף באלה החיים עם בני זוג ובני משפחה אחרים(קניג, אלון ובן דוד, 2007).
ההסבר לכך הוא, שההתעללות על פי רוב מופיעה בתהליך התשישות הגוברת ובעקבותיה התלות הגוברת של הקשיש התשוש באחרים, לסיפוק צרכים בסיסיים. מנתוני הסקר הארצי להתעללות והזנחה של זקנים, שפורסם ב-2005, אנו למדים כי 18.4% מכלל הזקנים נחשפו לסוג אחד או יותר של התעללות בשנה שקדמה לביצוע הסקר. אצל חולי דמנטיה, רמת הסיכון להיפגע מהתעללות גבוהה פי שניים מאשר אצל זקנים אחרים (אלון, 2005).

סוגי התעללות
התעללות בקשישים תשושי נפש מבוצעת בדרכים שונות, כגון: פגיעה פיזית, נפשית, מינית או הזנחה וניצול.
1. התעללות פיזית כוללת: סטירות, דחיפות, בעיטות, מכות, צביטות, כוויות ואפילו נשיכות. כמו כן, ריבוי תרופות או המעטתן ואפילו מניעת מזון.
2. התעללות נפשית יכולה להתבטא בשמות מבזים, בהפחדות, באיומים,בגרימת כאבי נפש או במניפולציות(כגון: מיסיונרים המנסים להמיר דתם של קשישים חסרי הישע).
3. התעללות מינית סקסואלית קיימת גם לגבי קשישים תשושים; כגון מישוש בחלקי גוף ארוטיים, להכריח את המטופל לקבל קירבה סקסואלית מאדם אחר, לעתים אף אונס.
4. הזנחה: רישול או מניעת אספקת צרכים פיזיולוגיים, כגון: מזון, הזנחת ניקיון הגוף או מקום מגורים, כישלון באספקת ביגוד, הלבשה ותרופות חיוניות ביום-יום, בין אם במכוון או בשוגג. לעתים, באחריותו של המטפל נכללים גם תשלומי חשבונות של הקשיש או ניהול כספו של המטופל תשוש הנפש והמטפל אינו מקיים את חובתו. גם זו הזנחה.

סימנים מעוררי חשד
א. התעללות פיזית:
1.כתמים בעור, על הזרועות, על הפנים.
2.סימני פגיעות בצוואר, בקרסולי הרגליים.
3.הסברים לא ברורים, לא מובנים.
4.התחמקויות והסברים לא ברורים.
5.הימנעות מביקור חוזר לאותו חדר מיון.
6.פגיעות שונות במקומות שונים ולא מובנים.

ב. סימני התעללות נפשית-פסיכולוגית:
1.כשמטפל או מטופל אינו מוכן לדבר ולהשיב על שאלות.
2.פחדים וחרדות לא הגיוניים.
3.חוסר התעניינות או רצון בקשר חברתי.
4.בעיות גופניות או נפשיות כרוניות.
5.התחמקויות.
6.דיכאון.

ג.סימני התעללות מינית:

1.דימומים לא מוסברים בנרתיק או בפי הטבעת.
2.תחתונים קרועים או מוכתמים בדם.
3.שריטות בשדיים.
4.זיהומים בנרתיק או סימנים למחלה וגינלית.

ד. סימני התעללות כלכלית:
1. מצב חיים לא הולם למצב הכלכלי.
2. משיכות גדולות מחשבון הבנק והעברות לבנקים אחרים.
3. החתימות על ההמחאות לא מתאימות לחתימת הישיש התשוש.
4. הגשת חשבוניות מופרזות.

ה. סימני הזנחה:

1.תלבושת מרושלת.
2. חוסר ניקיון גופני.
3. ירידה ניכרת במשקל.
4. רעב וצימאון לא סביר.
5. לא הוצא מהמיטה בשעות סבירות.
חייבים לפקוח עיניים, שכן חלק מסימני ההתעללות דומים לסימפטומים של דמנטיה ולכן קשה יותר לאתר התעללות.

גורמים להתעללות: למה זה קורה?
קשה להסביר למה ומה בדיוק הוא הגורם להתעללות בקשיש התשוש, ובעצם אין גורם יחיד שאפשר להצביע עליו. התעללות בקשיש התשוש, חולה דמנטיה, הוא מצב מסובך שעלול להתפתח מגורמים שונים, שמקורם: מצב משפחתי, בעיות של המטפלים ובעיות חברתיות.

מצבים משפחתיים העלולים לגרום להתעללות:
1.סכסוכים בין בני המשפחה הנובעים בעקבות שהותו של הקשיש בקרבם והבעיות הנובעות מהטיפול בו.
2.היסטוריה משפחתית של בעיות ביחסים בין בני המשפחה.
3.בידוד חברתי של המשפחה, מתוך אסטרטגיה למניעת חשיפה של התעללות.
4.העומס המרובה על אחד מבני המשפחה בטיפול בקשיש התשוש.
5.חוסר ידע ומיומנות בטיפול.
6.שחיקה, עייפות, אבדן כוחות פיזיים ונפשיים של המטפל המשפחתי.
7.לפעמים התעללות במטופל היא המשך יחסים מעורערים בין בני הזוג או בין הורים וילדיהם.
8.תחושה של בזבוז כספי הירושה על מטפל שכיר או מוסד או אפילו על מועדון יום.
אין זה נדיר שהחולה עצמו יכחיש את ההתעללות בו מתוך חשש שמא יעבירו אותו מביתו למוסד או מתוך פחד לנקמה מהמטפל בו. הוא יכחיש בעיות, כגון: קושי בביצוע מטלות יום-יומיות, קושי בהלבשה, רחצה והכנת מזון, אבדן התמצאות בצאתו מביתו ובחזרה אליו, נפילות.

הישיש תשוש הנפש, חולה דמנטיה, כמתעלל במטפלו
עד עתה התייחסנו לתופעה הלא נדירה, לצערנו, של התעללות מצד המטפל באדם תשוש הנפש. אך קיימים גם מקרים שבהם אנשי מקצוע מדווחים על התעללות של הקשיש התשוש, חולה דמנטיה, בהם.
צורת התעללות זאת עלולה להתבטא:
1. השתוללות נגד המטפל, מכות.
2. שפיכות המזון שהוגש לו על פניו של המטפל, שהגיש לו את האוכל.
3. זריקת חפצים עליו, קריאה בשמות מבזים.
4. איומים לגרשו או לא לשלם את שכרו (מטפל זר).
מצב זה עלול להיות גורם מרתיע עבור האנשים המסוגלים לטפל בחולה ולעזור לו. עם זאת, ברור שהמטפל, לעומת המטופל, מסוגל להגן על עצמו ולהתמודד עם המצב .

מי הם המעורבים בטיפול בקשיש חולה הדמנטיה?
1. בני משפחה, כגון: בני-זוג, בן, בת, ועוד.
2. מערכות מחוץ למשפחה - מערכת הרפואה, כולל מחלקה גריאטריה, מרפאות, נוירולוג, פסיכולוג, עובדים סוציאליים. אלה בעיקר מאבחנים את מצב החולה התשוש. הם מציעים טיפולים ומייעצים לחולה ולמשפחה והם הראשונים שמסוגלים לאבחן התעללות.
3. מטפלים בשכר המועסקים בביתו של המטופל ובמוסד.
4. הצוות במועדוני יום.
5. הצוות במוסדות לקשישים תשושי נפש.

כניסת מערכות עזרה
כמו לכל אדם, גם לישיש תשוש הנפש ישנה הזכות לסודיות ולפרטיות. אמנם, מטפלים חייבים לשמור על פרטיות החולה, אך לא בפני רופאים ועובדים סוציאליים. כל אדם - שכן, ידיד, עובד קהילתי, שעולה בו החשד על התעללות או סכנה, חובה עליו לדווח על הממצאים למערכות מקצועיות – לעובדים סוציאליים, למשטרה, או לבית חולים.
לסיכום, על פי רוב המשפחה היא המטפלת, הדואגת ומכבדת את הקשיש תשוש הנפש. קיים סיכון, שיחסי המטופל-מטפל עלולים לגלוש להתעללות בעקבות המצב הקשה. על בני המשפחה המטפלים להיות מודעים שבחברתנו, ברוב המקרים, קיימות מערכות לעזרה ולטיפול מקצועי בבן משפחתם הקשיש ותמיכה למטפלים בו. כמו כן, על אנשי המקצוע להיות ערים לעובדת ההתעללות בקשיש ושהמצב עלול להיות מוסתר מפניהם. במקרים כאלה, יש צורך לשקול את האפשרויות המתאימות לטיפול במצב שהובחן ולהפעילן.

מאת :עדינה קצוף

מתוך הספר :  "אלצהיימר ודמנציות אחרות. הטיפול והתמודדות המטפלים עם תשושי נפש בקהילה" שיצא לאור בשיתוף של מלב"ב ו"אשל"  ובו מאמרים של מיטב אנשי המקצוע בתחום הטיפול בחולי אלצהיימר ודמנציה.

אפשר להשיג אותו במשרדי מלב"ב:02-5833555   

מקורות
אלון, ש. (2005). התעללות והזנחה של זקנים דמנטיה כגורם סיכון להתרחשות הפגיעה.
עלון של עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל, 49 נובמבר: 4-7.
קניג, א. , אלון, ש. ובן-דוד, ו. (2007). התעללות בזקנים: התערבות ומניעה. אשל ועיריית
תל-אביב יפו: ירושלים.