יחד עם הזדקנות הדיירים בדיור מוגן מופיעות גם מחלות שונות הפוגעות בתפקודם העצמאי.
הנהלת הדיור המוגן רמת תמיר בירושלים הכירה בעובדה שמספר הולך וגדל של דייריו אינו מסוגל עוד ליהנות מהפעילויות התרבותיות והחברתיות המוצעות לכלל דייריו והחליט להקים עבורם מסגרת מתאימה.
בעקבות ההכרה בצורך החדש של דייריו והרצון למציאת מענה למענם פנתה הנהלת רמת תמיר למלב"ב (מרכז לטיפול בקשיש בקהילה) המתמחה בטיפול ובפעילות לאנשים הסובלים מבעיות זיכרון ו/או בעיות קוגניטיביות שונות , על מנת שיקים מועדון מתאים במסגרת הדיור המוגן.
קיום פעילות ייחודית-טיפולית בתוך מסגרת של דיור מוגן מאפשר לדיירים לקבל תוכנית איכותית במקביל לתוכנית המוצעת לכלל הדיירים במקום.
צעד חלוצי זה מכיר בעובדה שאיש לא ייחל לה: אנשים שנכנסו בריאים לדיור המוגן חלו במשך הזמן ותפקודם נחלש ולעיתים עצמאותם נפגעה קשות. אך הוא גם מהווה מסר חשוב לאלו המתלבטים אם להיכנס לדיור מוגן. במקום המכבד גם אנשים שחלו או נחלשו יובטח לו עתיד בטוח יותר וללא הדאגה של אנשים מזדקנים "מה יהיה אם אחלה" . אנשים מרגישים שהדיור המוגן הוא ביתם והם מעוניינים להמשיך להתגורר בו ולהיעזר בשירותים שונים " מיובאים" לתוכו.
אך "לא על הלחם לבדו יחיה האדם..." מעבר לשירותים הקיומיים אדם זקוק גם לתוכן תרבותי וחברתי.
מלב"ב מתמחה זה שלושים שנה בתחום הזה, הן בעבודה קבוצתית והן בעבודה פרטנית . הצוות המקצועי שלו מביא אל הדיור המוגן תוכנית מגוונת ומהנה הכוללת תרפיה במוסיקה, תרפיה בגינון, תרפיה באומנות, ביבליותרפיה, תרפיה במחשב( עבודה פרטנית בתכנת סביון) , תמיכה רוחנית (פרטנית) , תרגילי זיכרון וכ'. מטרתה של התכנית היא מצד אחד ליצור סביבה חברתית מקבלת ולא מאיימת ומצד שני לחזק ולשמר תפקודים קוגניטיביים. דגש גדול מושם על היכולות השמורות אצל כל אחד ועל המצב הנפשי העדין בו נמצא אדם הסובל מירידה תפקודית/קוגניטיבית . בכל אדם טמון עולם עשיר ולפעמים רק נדרש יותר מאמץ מצידינו כדי להתחבר אליו. יצירת התקשורת הזאת בדרכים השונות , בניית הגשר אל כל אדם- יהיה מצבו אשר יהיה- מוציאות אותו מבדידותו הרגשית , נותנת לו סיבה לקום בבוקר ומקנה לו מחדש איכות חיים לה הוא ראוי כמו כל אדם.
