ביום ירושלים הקרוב יקבל פרופ' רוזין את אות יקיר ירושלים על פעילותו למען תושבי ירושלים וקשישיה חולי האלצהיימר. בעמותת מלב"ב מברכים על ההחלטה וגאים בכך שבשנתיים האחרונות זכו לכבוד זה שניים ממייסדי מלב"ב.
למשמע הבשורה על ההחלטה להעניק לו את אות יקיר ירושלים, פרופ' רוזין היה נבוך מעט ואמר "אני מודה עדיין לא עיכלתי את המשמעות, די לי להיות אזרח ירושלים ואני מאוד גאה בכך, אני אוהב את העיר". אך לאחר הסתכלות קצרה בקורות חייו ברור לכולם האיש הנכון נבחר.
פרופ' רוזין נולד בסקוטלנד ב- 1930 ובשנת 1960 עבר ללונדון, שם למד רפואה באוניברסיטת "גלזגו" והתחתן עם מרטה. בשנת 1969 עלו ארצה והתגוררו ברחובות שם ניהל את בית החולים "הרצפלד". בשנת 1977 החליטו בני הזוג כי מקומם בירושלים ומיד עם הגיעם לעיר החל לעבוד במרכז הרפואי "שערי צדק". לרוזין 4 ילדים ו- 20 נכדים "הם מקור אושר והנאה עבורי ", כך אומר רוזין.
פרופ' רוזין שימש כמנכ"ל שערי צדק במשך שנתיים, בשנים 1982-1984." הזמנים היו קשים ועשיתי ככל יכולתי לשמור על הראש מעל המים", מספר רוזין "לא רציתי לנהל את בית החולים אלא להקדיש את חיי לעבודה הקלינית בגריאטריה" הוא אומר. במשך 19 שנה ניהל פרופ' רוזין את המחלקה הגריאטרית, במסגרתה עשה מהפכה של ממש ביחס ובטיפול בקשיש.רוזין מוסיף כי המחלקה החלה כמחלקה מסופחת למחלקה הפנימית ,אך עם השנים הפכה למחלקה עצמאית.
יחד עם יקירת ירושלים נוספת ,הגב' לאה אברמוביץ ,הקים פרופ' רוזין את עמותת מלב"ב "ראינו שלעיתים חולי אלצהיימר ודמנציה לסוגיה המשתחררים מבית החולים ואין מסגרת מתאימה להם. הם לא התאימו לאף מוסד קיים ולא יכלו להיות כל היום בבית . לכן לאה ועמיתיה חשבו שכדאי להקים מועדון מיוחד לאלה שאינם יכולים להשתתף במועדון רגיל" . רוזין פיתח גישה ייחודית של טיפול סביבתי וחברתי בקשיש חולה האלצהיימר וכתב עליה מספר מאמרים שהפכו לשם דבר.
"ראינו שאיכות החיים של המטופלים השתפרה והיה להם בשביל מה לקום בבוקר" הפילוסופיה הזו נשארה עד עצם היום הזה אם החולה לא מתאים לסביבתו, אז בו נשנה את הסביבה בשבילו . זה למעשה הבסיס של התוכניות והמועדונים לחולי אלצהיימר ודמנציה לסוגיה.
היינו חריגים בתחום בשנת ה- 80, לא היה דבר כזה מועדון לאלצהיימר ודמנציה. רוזין מספר כי בשנות השבעים כשביקשו סיוע ממשרד הרווחה ,הם נשלחו למשרד הבריאות בטענה שמדובר בחולי אלצהיימר ודמנציה לסוגיה ומשרד הבריאות שלח אותם חזרה למשרד הרווחה בטענה שמדובר בפעילות חברתית. לבסוף "אשל" לקח על עצמו את העניין למשך 5 שנים.
פרופ' רוזין רואה שליחות רבה בלימוד התחום לאנשי הצוות הרפואי. במהלך שנותיו כתב למעלה ממאה מאמרים במגזינים רפואיים והשתתף בכתיבת ספרים רבים , שהאחרון בהם ייצא לאור בקרוב בשיתוף עם "אשל" ומלב"ב. "כל מחלקה גריאטרית צריכה לעסוק בהוראה לאחיות ולכן הקמנו את המכון הגריאטרי המיועד ללמד היבטים של הזיקנה. היום נקרא המכון, "מכון מלב"ב ללימודי הזיקנה". כל שנה יש קורסים וימי עיון בנושאים רלוונטים לאנשי מקצוע בתחום כגון "שיפור הזיכרון", "עבודה בחדר סנוזילאן", "התמודדות עם סוף החיים" ועוד.
פרופ' רוזין גם מנהל מרפאת מומחים לאבחון בעיות זיכרון וקוגניציה של מלב"ב.
ויש עוד דברים שבודאי אינכם יודעים על פרופ' רוזין הוא רץ למרחקים ארוכים, לא רק במובן המטאפורי ,אלא ממש בריצות מרתון. את ריצות המרתון החל בגיל 50! והמשיך עד גיל 70. הוא גם השתתף בצעדות של מלב"ב למען חולי אלצהיימר.
מוטי זליקוביץ, מנכ"ל מלב"ב מברך על ההחלטה ואומר "אם יש אדם במדינת ישראל שמגיע לו את פרס יקיר ירושלים בנושא הזיקנה - אין ספק שזהו פרופ' רוזין , למדתי ממנו המון ואין לי ספק כי ימשיך לתרום לעשייה בעיר ובמלב"ב"
