אדם הסובל ממחלת הדמנציה מסוג אלצהיימר עשוי להתעורר בבוקר ולשאול את עצמו " מה אעשה היום ולאן אלך?", ואז לענות לעצמו שאינו מסוגל לעשות דבר, וכי אין לו לאן ללכת מחוץ לביתו. בשל הליקויים בכושר הזיכרון והקושי בחשיבה ובהבנה הנובעים מן הדמנציה החולה נוטה להתנזר ממגעים חברתיים, כדי להימנע מהמבוכה העשויה להיווצר כאשר אינו מבין את המתרחש בסביבתו. בדידות זו משפיעה על החולה כמעגל קסמים, כך שככל שעולה רמת ההתנתקות החברתית שלו, הירידה במצבו הקוגניטיבי גוברת, וקשייו הנפשיים מחמירים. דהיינו, הוא אינו מסוגל להתמודד עם סביבתו ועם הפעולות השגרתיות החברתיות היומיומיות
נשאלת השאלה האם יש דרך בה ניתן לשפר את הייאוש בחייו הבלתי מועילים של החולה?
מאת : פרופ' ארנולד רוזין
מייסד מלב"ב ומנהל בדימוס של המחלקה הגריאטרית במרכז הרפואי "שערי צדק" בירושלים, ומנהל מרפאת מומחים לאיבחון בעיות קוגניציה.
ברור כי לא ניתן לשנות את הפתולוגיה של מחלת האלצהיימר, אולם ניתן לנסות לשנות את סביבת החולה. יתכן שבסביבה ידידותית הוא יוכל למצוא את מקומו,יהיה מעורה חברתית, ויוכל לתפקד באופן חיובי יחד עם אחרים הסובלים מאותן מגבלות וליקויים קוגניטיביים. המטרה בקבוצה זו היא להחזיר למשתתף בה את תחושת החיוניות הנובעת מהכישורים שנותרו לו ולא את אלו שאבדו לו. באמצעות הקבוצה ניתן לעורר עניין בחולה בעולמות התוכן הקרובים אליו, ועל ידי כך להעלות את הדימוי העצמי שלו . ניהול הקבוצה מחייב מדריכים מנוסים , שעברו הכשרה ייחודית בסיוע לחולים דמנטיים ,שכאמור איבדו את המוטיבציה והיוזמה עקב המחלה
זאת הייתה נקודת המוצא להקמת ארגון "מלבב" (ראשי תיבות -"מרכז לטיפול בקשיש בקהילה" [עם ירידה קוגניטיבית]) לפני 30 שנה בירושלים. המועדונים הטיפוליים של מלב"ב לחולי אלצהיימר ודמנציה לסוגיה מהווים מסגרת המיועדת למפגשים בין החברים ובאמצעותם מעודדים את החולים להשתתף בתכניות מובנות.
תכניות מובנות (built-in)אלו במועדונים שבמרכזי היום של "מלבב" כוללות פעילויות אינדיווידואלית ומשותפות, כגון תראפיה פרטנית בעבודה במחשב,תראפיות קבוצתיות של "מוסיקה ותנועה", השתתפות בהכנת דברי מאכל לארוחת הצהרים, אפייה משותפת המערבת כל חברי הקבוצה, וכן שיחות קבוצתיות או שירה במקהלה. פעילויות אלו ייעודיות חולי אלצהיימר ודמנציה לסוגיה ומיועדות לספק למטופלים הזדמנות לבטא את הזיהוי שלהם, למשל באמצעות שפת הגוף בריקוד, או להפיק מהם יצירתיות על-ידי ציור או באמצעות סיפורים שהם מספרים על עצמם ועל חייהם. בקבוצות אחדות של אנשים בעלי מגבלות גופניות וקוגניטיביות הושגה הצלחה וסיפוק רב באמצעות הפקת מחזה, בו השחקנים היו המטופלים עצמם
כאן המקום לציין את הכלי החדש יחסית במלב"ב הנקרא סנוזילאן(snoozelan)או טיפול רב-חושי, המתבצע באווירה מרגיעה בחדר מיוחד בו מספקים לחולים גירויים המפעילים את החושים השונים: שמיעה, ראיה ומגע, וכך גורמים להם להרגיש טוב יותר. הטיפול מרגיע ומועיל לדיכוי אי שקט או חרדות בהם הם חשים לעיתים. חדר סנוזילאן נמצא במספר מרכזי יום, כולל במרכזים של מלב"ב לחולי אלצהיימר ודמנציה לסוגיה כאמור . נמצא כי עבור אנשים מבוגרים עם דמנציה ובעיות נפשיות הטיפול בהם מוצלח מאד.
עצם הפעילות הקבוצתית במועדונים יוצר גירויים חברתיים המפעילים את כל אחד מן המשתתפים בקבוצה, ומגבירים את המוטיבציה שלהם להשתתף בתכנית, ולמעשה מעניקים להם את התחושה שהם חלק פעיל בחברה. מניסיוננו במועדונים במרכזי יום של מלב"ב ראינו כי הפעילות משפרת את איכות החיים של החולים לאין ערוך. הם מרגישים כי יש סיבה לקום בבוקר ולחייך , כפי שעשו טרם פרוץ מחלת האלצהיימר, במסגרת חברתית מוכרת,חמה, ויציבה
בנוסף לטיפול בחולי האלצהיימר, המועדונים מקלים על משפחות החולים ומאפשרים להן להמשיך ולנהל אורח חיים שגרתי. חשוב לציין כי המועדונים מעניק תמיכה לבני המשפחה באמצעות העובדת הסוציאלית של מלב"ב והמדריכות הנותנות להם אוזן קשבת , מעדכנות באופן שוטף לגבי המצב וההתקדמות של יקיריהם
לסיכום, אלצהיימר הינה מחלה אורגנית במוח, אך ניתן למתן את הסטיות הקשות בהתנהגות באמצעות תכניות פעילות הנבנות במסגרת מיוחדת של מועדונים המותאמים לטיפול בחולים דמנטיים
ניסיוננו במלב"ב מוכיח כי מסגרת ייחודית זו ותכנון פעולות חברתיות ויצירתיות עשויות לשפר את איכות החיים של החולים ושל משפחותיהם.
