רקע:
דמנציה לסוגיה ואלצהיימר הן מחלות חשוכות מרפא הפוגעות במוח באופן הדרגתי. שכיחות המחלות עולה עם הגיל (בד"כ מגיל 65 ומעלה, אך עלולה להופיע בקרב חולים צעירים יותר). סימנים של המחלה הם: שיכחה ( תחילה לטווח הקצר ולאחר מכן גם לטווח הארוך), חוסר התמצאות (דיסאוריינציה בזמן ובמקום) , חוסר יכולת לזהות אנשים קרובים מוכרים, שיפוט לקוי , פראנויה (פחד רדיפה גובלת בחשדנות קיצונית) קשיים בדיבור ובהבנת אחר ובלבול כללי.
אין סממנים פיזיים חיצוניים לזיהוי החולים.
חולי האלצהיימר והדמנציה לסוגיה עצמם מתכחשים לקיומה של ה"בעיה" ומסתירים אותה. הם אף כועסים אם מציינים זאת בפניהם. בשלבים מתקדמים החולים נזקקים לליווי ולהשגחה שוטפת (מטפל/ת). יש נטייה ליחס סימנים אלו לעיתים לתופעות נורמטיביות לגיל הזיקנה.
הפער בין המראה הטוב של חולה האלצהיימר והדמנציה לסוגיה לבין תפקודו הלקוי עלול להטעות את הצופה הלא מנוסה. חשוב לזכור כי מצב של אובדן זיכרון מתסכל מאוד וגורם לתגובות קיצוניות כלפי בני משפחה וקרובים, סיטואציות כגון: אלימות מחד ואפאטיות מאידך, מאוד שכיחות.
איך לזהות חולה אלצהיימר ודמנציה לסוגיה? דוגמאות למצבים שמדליקים נורה אדומה
חולה אלצהיימר ודמנציה לסוגיהבמצב של שוטטות:
- מגיב בבלבול ובדיסאוריינטציה – ניכר כי החולה אינו יודע לאן הוא רוצה ללכת.
- אי התייחסות לסכנות, למשל: חצייה באור אדום, הליכה באמצע הכביש וכיוצ"ב.
- בעל קושי בהגדרה – קשה לחולה להגדיר בדיוק מה הוא רוצה.
- לבוש באופן לא הגיוני- למשל: מעיל חורף בקיץ, נעלי בית בגשם שוטף, פיג'מה ברחוב וכיוצ"ב.
- העדר מוכנות לסיטואציה בה הוא נמצא: למשל עלייה לאוטובוס ללא אמצעי תשלום.
חולה אלצהיימר ודמנציה לסוגיה במצב של אלימות מילולית ו/או פיזית:
- תלונה של החולה למשטרה על פגיעה ע"י שכנים , בני משפחה ומטפלים, כשבפועל לא נעשה דבר כלפיו.
- אלימות של החולה כלפי בן/בת זוג. שהוא/היא לא מזהה את בן/בת הזוג ומרגיש מאוים על ידם.
- אלימות כלפי מטפל/ת – יש לבחון את המקרה בזהירות. במידה שהקשיש לא מזהה את המטפל ומתייחס אליו כאל אדם זר, קרוב לוודאי שמדובר בחולה.
- אדם המתווכח באופן לא הגיוני – למשל ריב עם קופאית בסופר, בעקבותיו מגיע/ה שוטר/ת. מאשים את הסביבה שגונבת ממנו את כספו וכו'.
* יש לבחון כל מקרה לגופו.
תלונות על פריצה/גניבה:
- אדם הטוען שזרים פרצו לו לבית – כאשר ה"זרים" הם בן/ת הזוג שלו או המטפל/ת שלו אותם הוא אינו מזהה. לשם כך צריך לבדוק את העובדות.
- אדם שטוען שגנבו לו רכוש כלשהו בעוד שנראה כי אין יסוד לדבריו (כיוון שאינו זוכר היכן שם אותו, כמו למשל: שם את הארנק במקרר וכו'). למעשה מאשים את האנשים בסביבה
- שגנבו לו.
- אדם שגנב מחנות – כאשר מגיע/ה שוטר/ת הוא לא זוכר מה קרה. חולה עשוי בהחלט לשכוח לשלם, כיוון ששוכח בעצם לשם מה נכנס לחנות.
* במקרים רבים חולים מבזבזים סכומי כסף גדולים על רכישות לא הגיוניות.
מצבי שיכחה המהווים סכנה לחולה האלצהיימר והדמנציה לסוגיה:
- לשכוח לכבות את הגז (כשזה קורה בתדירות גבוהה זה עלול להיות מסוכן ועשוי להיות אחד מהסימנים לתחילת המחלה).
- נהיגה בזמן המחלה (סימן היכר נהיגה לא אחראית, שעשויה לגרום לאיבוד שליטה ופגיעה באחרים).
- אי יכולת לווסת מים קרים וחמים במקלחת שעשויה לגרום לכוויות.
- הדלקת גפרורים, מצית והנחתם תוך שהם דולקים ועלולים לגרום לשריפות.
- אחזקת נשק שעלולה לגרום לפגיעה בעצמו או באחרים.
- אכילה או שתייה של דברים רעילים שעלולה לגרום למותו(למשל: אקונומיקה, רעל עכברים וכו').
* אי השגחה על חולה האלצהיימר והדמנציה לסוגיה באופן מתמיד עשויה לגרום לו לצאת ולשוטט בחוץ.
* עדיין יש להתייחס ברצינות לכל תלונה, לקחת פרטים, שחלילה לא תהיה טעות. לעיתים חולה האלצהיימר והדמנציה לסוגיה למרות מחלתו עדיין מחובר למציאות.
